למה מרגישים בדידות בזוגיות?

בדידות בזוגיות לא נוצרת ביום אחד.

היא נבנית משתיקות קטנות.

בהתחלה זו רק שתיקה רגעית.

מישהו אומר משהו, ולא באמת מקשיבים לו.

אחר כך מגיעה עוד שתיקה.

ועוד אחת.

עם הזמן אני לומדת משהו לא מדובר:

אין טעם לדבר.

ואז, לאט לאט, אני מפסיקה לשתף,

פחות מספרת,

פחות מבקשת.

וכך נוצרת תחושה מוזרה ומכאיבה:

אני לא לבד,

אבל אני גם לא באמת ביחד.

בדידות בתוך קשר.

כשזה קורה, חלק מאיתנו מתחיל לחפש בחוץ פאת מה שלא מצא בפנים:

הקשבה, הבנה, תחושת חיים.

ואז אני נזכרת במשפט שאמא שלי הייתה אומרת בחיוך:

היא שמחה שאבא שלי מקבל תיאבון בחוץ – אבל אוכל רק בבית.

יש בזה הומור,

אבל גם תזכורת קטנה למשהו עמוק על טבע האדם:

כולנו זקוקים למקום שבו באמת שומעים אותנו.

וכשזה קיים בתוך הזוגיות-

הבית נשאר מלא חיים.